היום, ה-15.5, הוא יום המודעות להיפראמזיס גרבידרום.
אני יודעת מה עובר לכן בראש - מה זה לעזאזל? זה יצור מהארי פוטר?
אז לא, זו מחלה של נשים. ואם אתן תוהות עכשיו - למה תמיד קוראים למחלות של נשים בשמות כלכך ארוכים ומסובכים?! אז אין לי תשובה לזה. מה שכן תמצאו פה זה מידע חשוב ביותר על התסמונת המושתקת והמשתקת הזו, שמחרבת את חייהן של עד 2% מהנשים בהיריון.
1. זו תסמונת אמיתית וקשה, לא "קצת בחילות והקאות של נשים מפונקות".
היפראמזיס גרבידרום הינה תסמונת של בחילות ו/או הקאות חמורות ותכופות במהלך ההיריון.
בניגוד לבחילות בוקר "סטנדרטיות", הבחילות וההקאות ב-HG יכולות להתרחש לאורך כל ההיריון, ובכל שעות היממה.
התסמונת יכולה להביא להתייבשות חמורה, אובדן משקל ופגיעה אנושה ברווחה הנפשית והפיזית.
בין 0.3-2% מהנשים יסבלו מהתסמונת, ואין דרך למנוע או לרפא אותה.
2. התסמינים נראים אחרת בין אחרת לשניה, אבל המשותף לכולם - פגיעה קשה באיכות החיים.
בין התסמינים הנפוצים ביותר:
בחילות ו/או הקאות חמורות ותכופות לאורך היממה, שאינן משתפרות לאחר הקאה
אובדן משקל משמעותי (1-2% ממשקל הגוף בשבוע, או מעל 5% ממשקל הגוף בחודש)
חוסר יכולת לאכול ולשתות
רגישות יתר לריחות ו/או מגע
תסמינים של התייבשות קשה: עור יבש, חולשה, סחרחורות, התעלפויות, חוסר איזון בבדיקות דם ושתן (כפי שיפורט בהמשך
3. הסיבות לתסמונת אינן ידועות במלואן, אבל הן לא עקב "קשיים פסיכולוגיים".
כמו רוב המחלות הפוגעות בנשים, גם כאן אף אחד לא ממש יודע את הסיבה המדויקת לתסמונת, ומכאן גם לא כיצד לטפל בה או למנוע אותה באופן יעיל. למה? כי במשך שנים לא הושקעו בכך מספיק זמן, כסף ומשאבים.
וכמו רוב המחלות הפוגעות בנשים, גם כאן תמצאו מגוון מקורות מידע הטוענים שלתסמונת קשר ל"גורמים פסיכולוגיים", למרות שאין לכך שום הוכחה מדעית.
אבל יש נקודת אור - בשנים האחרונות קיימת התפתחות מדעית משמעותית ומרגשת בחקר המחלה, ונמצאו לה גורמים גנטיים - גנים מסוימים בשם GDF15 וGFBP7, הקשורים גם להתפתחות השליה ולתיאבון.
4. איך מאבחנים? על סמך תסמינים.
האבחנה נעשית על דרך השלילה, תוך שלילת מחלות אחרות שיכולות לגרום לבחילה והקאות.
בנוסף, לרוב התסמונת תתלווה לתסמינים של התייבשות חמורה שניתן לזהות בבדיקות מעבדה, כגון:
קטונוריה- רמת קטונים גבוהה בשתן
נפח דם מרוכז
שינויים באלקטרוליטים (מלחים)
חוסר באיזון חומצה-בסיס
תסמינים נדירים יותר יהיו:
עלייה בתפקודי כבד
הפרעות קצב
5. במקרים שהתסמונת לא מטופלת, היא יכולה להביא להשלכות הרסניות.
עד שנות ה-30 של המאה הקודמת, הקאות יתר היו הסיבה מס' 1 לתמותה בקרב נשים במהלך ההיריון. היום, הודות ליכולת לעירוי נוזלים תוך-ורידי, תמותה היא נדירה ביותר.
עם זאת, במקרים בהם התסמונת לא מטופלת (מה שעדיין קורה לעיתים - ויעידו על כך לא מעט מטופלות שהיו צריכות להתחנן לצוות הרפואי או גורמי הבירוקרטיה בקופת החולים שהן זקוקות לעירוי קבוע של נוזלים ו/או תרופות) ההתייבשות הקשה, ההקאות הקשות והחסרים המטבוליים יכולים להביא במצבים נדירים להפלה, קרעים בושט, חזה אוויר, פגיעה בתפקוד הכליות והכבד, נזקים לעובר ועוד.
6. ישנה חשיבות עצומה לקבלת טיפול הולם, ובזמן
כדי למנוע את ההשלכות הקשות הנובעות מתהייבשות חמורה וחסרים תזונתיים, יש לטפל בתסמונת כמה שיותר מוקדם, ובאופן קבוע. מה כולל הטיפול?
תרופות נוגדות בחילה (במתן ורידי או דרך הפה) - לעיתים קרובות נעשה שימוש בתרופות חזקות מהסוג שמשתמשים בו בטיפולים כימותרפיים
טיפול תרופתי בנוגדי חומצה
עירוי נוזלים, מלחים ו/או ויטמינים דרך הוריד - בתנאי אשפוז בבית החולים או אשפוז ביתי (יש אפשרות כזו! פני לקופת החולים שלך לפרטים).
בחולות עם תסמינים קשים ועיקשים של הקאות יתר בהיריון תחת הטיפולים שפורטו, מגיעים אף להזנה דרך צינורית המגיעה ישירות למערכת העיכול.
7. 60% מהחולות יפתחו דיכאון משני ו/או פוסט טראומה בעקבות התסמינים הקשים
דמיינו לעצמכן להתמודד עם כל מה שההיריון מביא איתו - כאבים, חששות, בדיקות, תשישות, ריצות לשירותים, צרבות, נפיחות, בצקות, קשיי שינה...
ועכשיו תדמיינו את כל זה יחד עם בחילה מזעזעת, בלתי פוסקת, משביתה. בחילה שפעמים רבות המערכת הרפואית מתייגת כ"נורמלית" ואותך כ"היסטרית".
פלא שכלכך הרבה מהמתמודדות עם התסמונת מפתחות תסמיני
דיכאון ופוסט טראומה? ופלא שבמקרים מסוימים יש אפילו מתמודדות עם התסמונת שבוחרות לבצע הפסקת היריון?
חולות מדווחות שהדבר הכי קשה במהלך ההתמודדות הוא הבדידות, השיפוטיות והתחושה שלא מאמינים לך. הכרה חברתית ורפואית היא קריטית במתן מענה הולם!
8. יש איפה לקבל תמיכה!
כמו בכל-כך הרבה מחלות אחרות, ובפרט מחלות נשיות, גם כאן השינוי קורה בזכות נשים אמיצות שהחליטו להפסיק לשתוק ולהתחיל לדרוש את שמגיע להן - הכרה, זכויות, טיפול הולם, תמיכה. קהילת היפראמזיס ישראל הוקמה ע"י מתמודדות עם HG ובראשן עדי עובדיה אלכסנדר (שאפילו יצרה סרט תיעודי בנושא) ומעיין פרלמן. הקהילה מציעה ידע עדכני, קבוצת תמיכה מקוונת ופעילויות שונות להעלאת מודעות לתסמונת הכל-כך שקופה הזו. (ויש גם את "אם הדרך", עמותה חרדית שהקימה קו תמיכה טלפוני!)
Comments